הרבה ילדים ונוער מגיעים אלי לקליניקה כי שלחו אותם.
המורה אמרה שצריך, היועצת לחצה, אמא דואגת...
הילד רק רוצה שהבעיה תעלם ושירדו ממנו.
לרוב הוא בכלל לא מאמין שאפשרי עבורו לפתור את זה.
הוא מגיע למפגש הראשון עם שק של ביקורת,
שמע שיש לו בעיה, מרגיש שהוא לא בסדר, ואין לו מושג מה לעשות עם זה.
כמובן שניסה לשנות הרבה פעמים בעצמו, אך חווה כשלונות ואכזבות רבים.
התפקיד שלי במפגשים הראשונים, הוא לבנות אצלו אמונה בכמה רבדים:
1. אמונה בעצמו- שאפשרי עבורו להרגיש אחרת ולהשיג מה שחשוב לו.
2. אמונה בי- שמאפשר לו לסמוך עלי ולצעוד איתי בעולמות הרגשיים שלא פגש עד כה.
3. אמונה בתהליך- שאם ישתף פעולה ויתאמץ למען עצמו, ישיג את התוצאות שהוא רוצה וכרגע נראות לו בלתי מושגות.
אנו יוצרים שפה משותפת, אני לומד להכיר אותו והוא לומד להכיר אותי.
המטרה החשובה היא לגייס את המונחה להתחיל להתאמץ ולעבוד בשביל עצמו ולמען מטרותיו.
שלב החיבור ויצירת אמון הוא השלב החשוב ביותר ליצירת השינוי והתמדה בתהליך.
ההכרות והחיבור הראשוני חשוב בכדי להתאים את התהליך והכלים ספציפית למונחה ויחד אנו יוצרים לדרך.